1ראיתי את השה שובר את החותם הראשון, ואחת מארבע החיות קראה בקול שנשמע כרעם: "בוא!" 2הבטתי וראיתי לפני סוס לבן. רוכבו נשא בידו קשת, על ראשו הונח כתר והוא דהר קדימה כמנצח כדי לנצח.
3כששבר השה את החותם השני, שמעתי את החיה השנייה קוראת: "בוא!" 4הפעם הופיע סוס אדום. לרוכבו ניתנו חרב גדולה וסמכות להשבית את השלום בארץ, כדי שבני-האדם יהרגו זה את זה.
5כששבר השה את החותם השלישי, שמעתי את החיה השלישית קוראת: "בוא!" ואז הופיע סוס שחור וביד רוכבו מאזניים. 6מבין ארבע החיות שמעתי קול: "כיכר לחם או קילו וחצי שעורה תמורת יום-עבודה, אך אל תזיקו לשמן וליין."
7כששבר השה את החותם הרביעי, שמעתי את החיה הרביעית קוראת: "בוא!" 8הבטתי וראיתי סוס בצבע ירקרק, ושם רוכבו "מוות", ובעקבותיו בא "שאול". הם קיבלו שלטון על רבע מהעולם: להרוג ולהשמיד ברעב, במלחמות, במחלות ובטרף לחיות-הבר.
9כששבר השה את החותם החמישי, ראיתי מזבח ומתחתיו נשמות האנשים שהוצאו להורג על שום שקיימו והפיצו את דבר ה', ומשום עדותם הנאמנה.
10הנשמות זעקו בקול: "ה' הקדוש והאמיתי, מתי תשפוט את אנשי העולם על העוול שעשו לנו? מתי תנקום את דמנו מיושבי הארץ?" 11לכל אחת מהנשמות ניתנה גלימה לבנה, ונאמר להן לנוח עוד זמן-מה, עד אשר יושלם מספר אחיהם, משרתי המשיח, שסופם להיהרג למען המשיח.
12כששבר השה את החותם השישי, ראיתי רעידת אדמה חזקה; השמש השחירה כפחם, הירח האדים כדם; 13כוכבי השמים נפלו כתאנים שמושלכות ארצה, כשהרוח מניעה בכוח את עץ התאנה. 14השמים נעלמו כאילו היו מגילה שנגללה, וכל ההרים והאיים נותקו ממקומם. 15מלכי העולם, מנהיגיו, העשירים, קציני-צבא בכירים וכל בני-האדם – חשובים יותר וחשובים פחות, עבדים ובני-חורין – הסתתרו במערות ובסלעי ההרים. 16הם התחננו אל ההרים שיפלו עליהם ויסתירו אותם מפני היושב על כיסא-המלכות ומפני זעם השה, 17כי הגיע יום זעמו של ה', ומי יוכל להינצל?