1כשיצא ישוע מבית-המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש.
2אולם ישוע אמר להם: "כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה!" 3מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים: "מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?"
4"אל תניחו לאיש לרמות אתכם," השיב להם ישוע, 5"כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד 'אני המשיח', ויטעו אנשים רבים. 6כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד. 7מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב. 8אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא.
9לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם מאמינים בי. 10רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו. 11נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים. 12החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים. 13אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו!
14הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ.
15לכן, כאשר תראו בבית-המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא[a] (הקורא – שים לב!) 16על כל תושבי יהודה לברוח להרים. 17אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם. 18אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם.
19אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים! 20התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת. 21כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד!
22"למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר.
23אם מישהו יאמר לכם באותם ימים: 'ראיתי את המשיח במקום פלוני!' או 'המשיח נמצא בכפר הסמוך!' אל תאמינו לו. 24כי נביאי-שקר ומשיחי-שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים. 25זיכרו, הזהרתי אתכם!
26על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי-שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו. 27כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן-האדם. 28במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים.
29מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו.
30לבסוף ייראה בשמים אות בן-האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן-האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב. 31ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל.
32קחו למשל את עץ התאנה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים מתחילים לצמוח, אתם יודעים שהקיץ קרב. 33כך, כשתראו את תחילת התרחשותם של הדברים האלה, דעו ששובי קרוב, שאני עומד בפתח. 34לאחר שיתרחשו כל הדברים האלה הדור הזה יגיע לקיצו. 35השמים והארץ יחלפו, אולם דברי יעמוד לנצח.
36איש אינו יודע את היום והשעה שבה יבוא הסוף; גם המלאכים אינם יודעים. אפילו הבן אינו יודע – רק האב יודע את היום והשעה.
40באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר. 41שתי נשים תעסוקנה בניקיון הבית – האחת תילקח והשנייה תישאר.
42לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם.
43כשם שאדם יעמוד על המשמר בלילה מפני גנבים, 44כך תוכלו גם אתם למנוע מעצמכם צרות – אם תמיד תהיו מוכנים לשובי הבלתי צפוי.
45מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו? 46ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. 47אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי.
48אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך: 'אה, האדון לא ישוב כל כך מהר', 49ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – 50אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, 51ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים."