הבשורה על-פי מרקוס 3

¹ישוע חזר לבית-הכנסת בכפר-נחום וראה שם איש שידו משותקת. ²מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו.

³ישוע קרא אל האיש המשותק: "בוא ועמוד לפני כולם." ⁴לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל: "על-פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?" לא הייתה תשובה בפיהם. ⁵ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה: "הושט את ידך!" האיש הושיט את ידו, וזו נרפאה מיד.

⁶הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע.

ישוע ותלמידיו עזבו את בית-הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם.

⁹ישוע ביקש מתלמידיו להכין לו סירה, כדי שאם ינסה הקהל להידחק אליו ויאלץ אותו להיכנס למים, יוכל לעלות על הסירה. ¹⁰באותו יום הוא ריפא חולים רבים מאוד, וכתוצאה מכך הלכו והתרבו החולים שנהרו אליו מכל עבר, וכל אחד ניסה לגעת בו כדי להירפא.

¹¹כאשר נגעו אנשים אחוזי-שדים בישוע, הם נפלו לפניו וצעקו: "אתה הוא בן-האלוהים!" ¹²אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. ¹³ישוע עלה על אחד ההרים והזמין אליו אנשים מסוימים מבין הקהל. הוא בחר שנים-עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים ושילכו ללמד את העם, ונתן להם סמכות לרפא חולים ולגרש שדים.

אלה שמות השנים-עשר שישוע בחר:

שמעון כיפא (שישוע כינה אותו "פטרוס"),

יעקב ויוחנן בני-זבדי (שישוע כינה "בני-רעם"),

אנדרי,

פיליפוס,

בר-תלמי,

מתי,

תומא,

יעקב בן-חלפי,

תדי,

שמעון (מחבורת הקנאים)

ויהודה איש קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע).

²⁰כאשר חזר ישוע לבית מארחיו, שוב המתין לו קהל שמילא את כל הבית, כך שישוע ותלמידיו לא יכלו להפסיק ולאכול. ²¹כשנודע לבני משפחתו על כך, הם באו לקחתו לביתם. "הוא יצא מדעתו!" קראו. ²²מורי הלכה מירושלים באו לשם ואמרו: "אתם יודעים מדוע הוא יכול לגרש שדים? מפני שבעל-זבול, שר השדים, שוכן בתוכו!"

²³ישוע קיבץ אותם סביבו ודיבר אליהם במשלים. "כיצד יכול השטן לגרש את השטן?" שאל. ²⁴ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. ²⁵משפחה שיש בה חילוקי דעות ופילוגים – תיהרס. ²⁶אם השטן נלחם נגד עצמו, מה יוכל להשיג? ²⁷אדם צריך להתגבר תחילה על השטן עצמו, לפני שיוכל לגרש את השדים שלו, כשם ששודד חייב להשתלט תחילה על בעל-הבית, לפני שיוכל לשדוד את רכושו.

²⁸"אני מזהיר אתכם," המשיך ישוע. "כל החטאים וגידופים ייסלחו לבני אדם. ²⁹רק חטא אחד לעולם לא ייסלח – גידוף רוח הקודש."

³⁰ישוע מצא לנכון להזהיר אותם, שכן טענו שהוא חולל נסים בכוחו של השטן (במקום שיודו שהוא חולל נסים בכוחו של רוח הקודש).

בינתיים באו אמו ואחיו של ישוע אל הבית שבו לימד. הם שלחו מישהו לקרוא לישוע החוצה, כי רצו לדבר איתו. "אמך ואחיך מחכים לך בחוץ; הם רוצים לדבר אתך," אמר לו מישהו.

³³"מי היא אמי?" "מי הם אחי?" קרא ישוע. ³⁴הוא הביט באנשים סביבו והכריז: "הנה אמי ואחי! ³⁵כל השומע בקול אלוהים הוא אחי, אחותי ואמי."